team-page.png
yael-BW.png

יעל  גרינברגר

מורה בתנועה נודדת

בעלת B.Ed, תואר ראשון בחינוך מסמינר הקיבוצים במסלול מחול ותנועה.

השתלמה בקבוצה ביפו - בית למחול, קונטקט ואימפרוביזציה.

ניהלה את תחום המחול והחוגים במתנ״ס נווה צדק בת״א.

המחול עבורי מאפשר תקשורת, ביטוי אישי בשפה לא מדוברת, הצצה קטנה פנימה. הוא התגלמות של שמחה פרטית וכללית, של זרימת חיים, תמימות וטבעיות.

כשאני נכנסת לסטודיו אני מנסה לייצר מרחב בטוח ומאפשר לחקירה, למידה והנעה מתוך הנאה.

המפגש בשיעור הוא חגיגה על כל רבדיו - המפגש עם הגוף, עם חברה, עם החלל.

Nizan-BW.png

ניצן גולני

מורה בתנועה נודדת

בעלת B.Ed  תואר ראשון בחינוך ומחול מסמינר הקיבוצים במסלול מחול ותנועה, בוגרת המסלול המלא של "הקבוצה" בתל אביב, מורה ליוגה לילדים מטעם מרכז ״שיבננדה״ ומורה מוסמכת ליוגה אשטנגה. בילדותי רקדתי בבית האומנויות במזרע בעמק יזרעאל.

מלמדת בשנים האחרונות יוגה לילדים ולמבוגרים,  ושיעורי מחול שמתאפיינים בהמון יצירה ואימפרוביזציה תוך שימת דגש על תחושת ביטחון וביטוי אישי. 

פעם הייתי אומרת שאצלי המחול והתנועה בוערים מאז שאני קטנה. היום, אחרי עבודה והיכרות עם תינוקות ועם הגיל הרך אני מבינה שזו אמרה שחלה על כולם! כאשר תינוק שומע מוזיקה הוא מתחיל להזיז את גופו בשמחה, בלי מחשבה, בפשטות ובצורה הכי אינטואיטיבית שיש.  התנועה קיימת בתוך הגוף שלנו מהרגע הראשון.

וכך גם ראיתי ככל שהתחלתי לעבוד ולרקוד עם ילדים וילדות – כמה חופש אהבה ותנועה יש בהן וכמה הן רק צריכות מקום שיאפשר זאת וייתן להן בית, ביטחון ומקום. 
בשבילי התנועה זה בריאות, זה אושר זה שמחה טהורה וזה המקום בו אני מרגישה הכי טוב והכי נקי. מתרגשת לשתף את התחושה הזו, לתת ולקבל השראה מהילדות, להתרגש מהן ולתת להן להתרגש מעצמן.

Noa2-BW.jpeg

נועה שלו

מנהלת תנועה נודדת ומורה

בוגרת מגמת מחול בבית האומנויות בעמק יזרעאל, בעלת B.Ed ותעודת הוראה ממכללת סמינר הקיבוצים ורישיון הוראה מטעם משרד החינוך, סטודנטית ל־M.A בטיפול בתנועה באוניברסיטת חיפה, בוגרת קורס הכשרת מורים באקדמיה לתנועה אורגנית של מיכל ריטר ע״פ שיטתו של משה פלדנקרייז, תלמידתה של אורלי פורטל ושל אורטל כהן, וממשיכה להיות בלמידה ובתנועה מתמדת.

במהלך שנים של הוראה ומפגשים רבים עם ילדות בשלל חוגי מחול הגעתי להבנה שמבחינתי הדגש בשיעור הוא על התחושה של כל אחת. איך ילדה או נערה מרגישה כשהיא רוקדת, על מה היא חושבת, האם היא מאפשרת לעצמה לטעות וגם יכולה לחמול לעצמה, האם היא שמחה לבוא לחוג ונעים לה לפגוש את חברות הקבוצה. איך המחול יכול להיות בונה, מרחב בטוח עבור הגוף שלה והנפש שלה. וכך מצאתי שעבורי המחול הוא לא רק אוסף של תנועות או אופן החיבור ביניהן, ומרכזו אינו בטכניקה בלבד, הוא גדול מסך חלקיו ויכולותיו הקסומות שוזרות בין תנועה הרגשה וגם בכיוון ההפוך. סגולותיו נמצאות בבחירת המילים, בתשומת לב לצורך אישי וביצירת סביבה בריאה ללמידה דרך הגוף שמלכתחילה יכול להיות מרחב רגיש.
אני מודה על הזכות לעסוק במקצוע הזה, מודה על הזכות לרקוד ולהניע את גופי, מודה על השעות הרבות לקחת חלק בחייהן של הילדות, וכל כך מודה להן שמגיעות, ועל האפשרות להיות ביחד ביצירה ובהגשמה.